רמת העבודה של מנוף מחולקת לפי תדירות השימוש ומצב העומס שלו, המהווה פרמטר חשוב להערכת תכנון ובחירת המנוף. תקן ISO 4301-1 משמש בדרך כלל בינלאומית כדי להגדיר את רמת העבודה של עגורן, המחלק את המנופים ל-8 רמות עבודה:
| A1-A2 | רמת עבודה קלה | מתאים למנופים עם תדירות שימוש נמוכה ועומסים קלים, כמו סדנאות תחזוקה או מנופים בשימוש מדי פעם. |
| A3-A4 | רמת עבודה בינונית | מתאים למנופים בעלי תדירות שימוש ועומסים בינוניים כמו מנופים בבתי מלאכה לעיבוד שבבי או פסי ייצור. |
| A5-A6 | רמת עבודה כבדה | מתאים למנופים בעלי תדירות שימוש ועומסים גבוהים, כגון מנופים במפעלי פלדה, נמלים או תעשיות ייצור כבדות. |
| A7-A8 | רמת עבודה כבדה במיוחד | מתאים למנופים בעלי תדירות שימוש ועומסים גבוהים במיוחד כמו מפעלי יציקה בפעילות רציפה או מנופים בנמלים גדולים. |
לכל רמת עבודה יש את ההגדרה המתאימה לה של מצב העומס ותדירות השימוש. מצב העומס מתחלק לרוב לעומס קל, עומס בינוני, עומס כבד ועומס כבד במיוחד, כאשר תדירות השימוש משקפת את מספר הפעמים שהעגורן מופעל בתוך פרק זמן מסוים (בדרך כלל שנה).
בעת בחירת מנוף, חשוב להבין את רמת העבודה הנדרשת מכיוון שהיא משפיעה ישירות על עיצוב המנוף, בחירת החומר, החוזק המבני ודרישות התחזוקה של המנוף. בחירה לא נכונה של רמת העבודה עלולה לגרום למנוף להינזק בטרם עת או לחוסר יכולת לעמוד בצרכי העבודה, ובכך להשפיע על יעילות הייצור והבטיחות.
